סטרס

הקדמה:

בעולם בו אנו חיים, הפך נושא העקה (סטרס) לאחד הנושאים החשובים והמדאיגים ביותר. פיגועים, מיתון, אבטלה, חוסר וודאות כלכלית ואישית יחד עם אווירת האלימות בחברה, במשפחה, בכבישים ובבתי הספר מעלים את רמת סטרס וכמעט כל אחד מאיתנו מושפע מכך בדרך זו או אחרת. בארצנו הקטנה הגענו למצב שבו 1 מכל 3 אנשים צורך כדור הנוגד חרדה.

עד לשנים האחרונות נהגו להתייחס לסטרס כאל מטרד חולף, מצב של מתח, עייפות, לחץ בראש או אי שקט פנימי. נושא הסטרס החל לעורר עניין ציבורי ומחקרי רק כאשר התברר כי הנזק שהלחץ גורם לכל מערכות הגוף והנפש אדיר וקטלני. חוקרי לחץ קבעו כי לחץ הוא כמו רעל המטפטף לאט לאט בתוך גופינו וגורם לו לנזקים קשים עד מוות, מבלי שנשים לב. הנזקים העיקריים של סטרס ממושך משפיעים על הלב, כלי הדם ומערכת החיסון. סימנים נוספים המעידים על סטרס מתמשך למשל: עייפות, דיכאון, כאבי ראש, בטן רגישה והפרעת מערכת העיכול, עצבנות, נדנודי שינה, חרדה, מתח שרירי בעיקר אזור הצוואר והשכמות ועוד.

מהו סטרס?

דְּחָק (עָקָה, או בשם העממי - לחץ, באנגלית: Stress ובעקבותיו נפוץ גם התעתיק "סטרס") הוא מונח מתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה המציין תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון של האדם או החיה, כתוצאה מגירוי חיצוני מוחשי ופיזי או פסיכולוגי. במצב זה עשוי להיווצר קושי בהתמודדות עם גורם הדחק וחוסר הסתגלות התנהגותי, פסיכולוגי (כגון תחושת פחד וחרדה) או פיזיולוגי (כגון פגיעה במערכת העיכול, לחץ דם גבוה ודיכוי המערכת החיסונית). הגירוי היוצר את הדחק עשוי להתקיים במציאות או אף רק בתודעתו או במחשבתו של אדם, והוא נתפס כמסכן או כמאיים על השלמות הפיזית או הנפשית שלו, ישירות או בעקיפין, דרך איום או סיכון של משאבים ואינטרסים.

חשיפה למצב של סטרס באופן כרוני עלול לפגוע במערכות רבות ושונות בגוף למשל:

מערכת העצבים, מערכת השריר-שלד, המערכת האנדוקרינית, מערכת הנשימה, המערכת הקרדיו-וסקולארית, מערכת החיסון, מערכת העיכול, מערכת הרבייה וכו׳.

סקירה סינית

הסטרס משפיע גם על הצ׳י, והתופעה השכיחה ביותר הנגרמת ממתח נפשי הינה תקיעות הכבד. הסטגנציה נובעת מכעס, ובעיקר אם הוא מודחק ואינו בא לידי ביטוי. לכבד תפקודים רבים ברפואה הסינית ולכן ארחיב מעט על הכבד, תפקודיו ומה קורה במצב של סטגנציה.

תפקודו של הכבד בראי הרפואה הסינית

הכבד מגלם את איכות העץ, כפי שמתבטאת בגוף האדם. איכות העץ היא אותה איכות, במעגל חמש התנועות, המתאפיינת בצמיחה, בתנועה ובהתפתחות מתמידים, מהמרכז כלפי חוץ.

הכבד אחראי על תנועה ועל זרימה חלקה של צ'י ודם בכל הגוף בהתאם לצורך, תנועה העוזרת ומשפיעה גם על תפקודם של שאר האיברים בגוף, מהמרכז ועד לפריפריה. כמו כן לתנועה זו חשיבות רבה בכל הנוגע למצב הרגשי, וליכולת לבצע 'מעבר חלק' בין הרגשות השונים.

הכבד מזין ומלחלח רקמות החיוניות לתנועה (כגון גידים, רצועות ושרירים) , ומקושר לעיניים, האחראיות הן על ראייה פיזית, והן על ראייה פנימית הקשורה לכיוון האדם בחיים. (בספרות הסינית מכונה הכבד 'הגנרל' - ומיוחסת לו התכונה של היות בעל חזון, הרואה למרחוק ומנהיג קדימה). סטגנציה של צ'י הכבד היא מצב בו נפגעת זרימתה של התנועה הנכונה בגוף, ודברים מתחילים 'להיתקע'.

כיצד מתבטאת סטגנציה של צ'י הכבד?

סטגנציה של צ'י הכבד, עשויה להופיע בצורות ובעוצמות שונות. הסטגנציה עלולה להתבטא באזור בו האיבר עצמו נמצא (צדו הימני של כלוב הצלעות), או באזורים בהם זורם מרידיאן הכבד: פנים הרגליים(כף רגל עד ירך), אזור המפשעה, הגניטליה והבטן תחתונה, אזור הצלעות וההיפוכונדריום, ולעיתים מיוחסות לו פתולוגיות המתבטאות באזור הצוואר, הכתפיים והשכמות.

הסטגנציה יכולה להתבטא כהרגשת כאב, מתח כללי, אי נוחות ונפיחות באזור ההיפוכונדריום, בית החזה ואזור האפיגסטריום. מבחינה רגשית, היא יכולה להתבטא בתחושות חוסר מנוחה, מצבי רוח משתנים, עצבנות ודיכאון, תחושה של גוש תקוע בגרון (המכונה 'תסמונת גלעין השיזף') ונדודי שינה. אצל נשים יכולה הסטגנציה להתבטא כווסת לא סדירה/ מאחרת, או כווסת בעלת דימום כהה וקרישי דם קטנים. בנוסף היא יכולה להתבטא כ PMSS (תחושות נפיחות/ כאבים/ עצבנות לפני קבלת ווסת).במערכת העיכול הסטגנציה יכולה להתבטא בהקאות, בחילות, צרבות, יציאות לא סדירות, או כצואה בצורת גללים. מצבים נוספים העלולים להיות תוצר של סטגנציית צ'י הכבד הינם: כאבי ראש, מיגרנות, התקפי אסטמה, התכווצויות שרירים ותפיסות באזור הכתפיים והשכמות.

מצבים סטטיים כשינה, עמידה או ישיבה ממושכת, עשויים להחמיר את הסימפטומים, מאחר והם מקשים על זרימת הצ'י הרצופה.

מהלך טיפול שיאצו המומלץ להרגעה במצבי סטרס:

במהלך טיפול מומלץ לשלב טכניקות שונות כמו רוקינג, הנחשבת לטכניקה מרגיעה המזכירה למטופל נענוע של עריסה ולכן חשוב להתחיל את הטיפול בעזרת טכניקה הזו אשר יוצרת חיבור מהיר עם המטופל. בנוסף רצוי וחשוב לעבוד על איזור הבטן (כל עוד אין סיבה שתמנע עבודה זו) האפיגסטריום, החזה, הצוואר והראש. העבודה באיזורים אלו מרגיעה ביותר, משחררת מתחים ורגשות ״כלואים״ ומאפשרת למטופל להינות ממגע רך ןעדין. ישנה גם חשיבות לעבוד על איזור כפות הידיים משום שיש בהן אלמנט של הרגעה ומגע עוטף המשרה תחושת ביטחון. בנוסף לטיפול המגע רצוי ללמד את המטופל תרגילי נשימה, נשימה לבטן התחתונה ונשימה נכונה באופן כללי על מנת לשחרר מתחים ולחצים ולהשרות הרגשת רוגע. את הטיפול מומלץ לסיים בכפות הרגליים משום שעבודה זו מקרקעת ומעניקה תחושת יציבות וביטחון למטופל.